החלטה בתיק בש"א 163881/08

בפני בית המשפט בקשה אשר הוגשה ע"י המבקשת לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 21/5/08 בעקבות בקשת המבקשת לעיכוב הליכי הוצל"פ הננקטים בתיק הוצל"פ מס' 34-02554-08-7, באשר לרכבה של המבקשת מסוג טיוטה שמספרו 1012362 (להלן:"הרכב"),באשר לחובותיו של המשיב 3 וזאת עד למתן החלטה בהמרצת הפתיחה.

בפני בית המשפט המרצת פתיחה אשר במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן פס"ד הצהרתי לפיו הרכב הינו של המבקשת בלבד והרכב אינו בר עיקול נוכח חובות המשיב 3.

ביום 21/5/08 ניתנה החלטה לפיה יעוכבו הליכי הוצל"פ בהתייחס לרכב בתיק הנ"ל, בין השאר, בכפוף להפקדת 100,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית מטעם המבקשת.

המבקשת  הגישה תצהיר בתמיכה לתובענה ובו הצהירה, בין השאר, כי הרכב רשום במשרד הרשום ע"ש בעלה המשיב 3 שהינו החייב בתיק ההוצל"פ, אולם עם רכישת הרכב הוא שועבד לטובת בנק מזרחי טפחות ובשל השעבוד נמנעה ממנה האפשרות לרשום את הרכב על שמה במשרד הרישוי.

עוד צויין באותו תצהיר כי המשיב 3 מעולם לא השתמש ברכב שכן הוא נמצא בתקופה של שלילת רישיון ובמהלך כל התקופה מיום רכישת הרכב ועד למועד זה הרכב היה בחזקתה הבלעדית של המבקשת ואשר שימש אותה ואת ילדיה.

כמו כן הוצהר, כי בחודש אוקטובר 2007 נתגלו סכסוכים בינה לבין המשיב 3, הוסכם לפרק את המסגרת המשפחתית ונחתם הסכם גירושין ויחסי ממון לפיו הזכויות ברכב יועברו ע"ש האישה בלבד ולבעל לא תהא כל דרישה או טענה בגינו.

בבקשה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון נטען כי למשיב 3 יתרת חוב כלפי בנק מזרחי טפחות בגובה של 175,000 ש"ח, השעבוד נרשם ברשם המשכונות עוד ביום 14/9/06 לטובת בנק מזרחי טפחות וכי לפי יעוץ משפטי שקיבלה המבקשת העיקול גובר על השעבוד ומכאן שהמשיבה 1 לא תוכל להיפרע מן הרכב אלא הבנק המשעבד.

בנוסף לכך, נטען בבקשה לפטור מערבות כי ערכו של הרכב לפי המחירון של יצחק לוי מדובר ברכב אשר שוויו 175,000 ש"ח נכון להיום.

בעת מתן ההחלטה במסגרת הבקשה לעיכוב הליכים ובהעדר הוכחת מקורות המימון של הרכב בפועל כאשר על פני הדברים הוא נרכש ישירות ע"י החייב עצמו שכן רישיון הרכב נושא את שמו, הרכב שועבד ע"י המשיב 3 ולא ע"י המבקשת וכל זאת כאשר הוצהר ע"י המבקשת כי נרשם שעבוד על גבי הרכב לצורך רכישתו.

המבקשת לא הציגה בפני בית המשפט מסמכי בנק, חוזי רכישה של הרכב או מסמכים אחרים פרט להסכם גירושין ויחסי ממון אשר יש בהם כדי להעיד ולו לכאורה כי הרכב אכן נרכש ע"י המבקשת וכי הרכב שלה בלבד.

הלכה ידועה היא כי הסכם גירושין והסכם יחסי ממון אשר נכרת בין בני זוג אינו מחייב צדדי ג' הגם אם אותו הסכם קיבל תוקף של פס"ד מבלי שאותו צד ג' הוזמן והיה צד לאותו הליך.

עיון בהסכם הגירושין ויחסי הממון אף מעלה בסעיף 7א' שבו כי בשימושה של האישה הרכב אשר "נקנה בעבורה ובעבור הקטינים לשימושם".

גם מסעיף זה ניתן ללמוד כי מדובר ברכישה משותפת.

אכן רישום במשרד הרישוי הינו רישום דקלרטיבי להבדיל מקונסטוטיבי אולם בנסיבות העניין ובהעדר הצגת ראיות כלשהן פרט לראיות לכאורה שיש לפרשן אף כנגד המבקשת (רישיון הרכב, השעבוד שנרשם לחובת המשיב 3 ולא לחובת המבקשת) אין מקום או אפשרות לקבוע ולו לכאורה כי המבקשת הינה הבעלים הבלעדיים ברכב ככל שהדבר נוגע לצדדי ג'.

מבחינת אותם צדדי ג' וביניהם הזוכים אשר צורפו לתובענה הרכב הינו רכב אשר מוחזק להיות של החייב כאשר ניתן לשקול בעלות משותפת של הרכב של המבקשת ושל המשיב 3 במשותף.

הבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ הוגשה מבלי להתייחס לערכו של הרכב בפועל ומכאן נקבע סכום אשר הוערך כסכום אשר גבוה ממחצית שוויו של הרכב קרי, 100,000 ש"ח

וזאת גם לנוכח פסק הדין בעניין ה"פ (ת"א) 200237/05 פרס חגית נ' פרס חיים אשר ניתן ע"י בית משפט זה בנוגע לנושא הפדיון יש מקרים שבהם מוערך הסכום לפדיון בשיעורים אשר גבוהים לשווים של הנכס.

בפני בית המשפט המרצת פתיחה להצהיר כי הרכב של המבקשת בלבד.

הסעד המבוקש בתובענה לא נוסח באופן שבו יילקח בחשבון השעבוד אשר נרשם לטובת בנק מזרחי טפחות.